ישראל חוצה את הקו

האיום השמאלני

ההקבלה בין הימין הקיצוני לשמאול הקיצוני מטעה, אך מסייעת לשלטון הימין לבנות איום "שמאולני" על קיומנו כעם, עוזרת להגברת הלגיטימציה לאידיולוגיה ימנית לאומנית ומקלה על הטמעת הפעילויות ששלטון הימין מבצע כנגד אותו "שמאל קיצוני" שהוא בונה, במטרה להרוס. 

בניגוד לתפיסה האזרחית של השמאל, האידיאולוגיה הלאומנית מחשיבה את הלאום כקודם למדינה. הלאום הוא המגדיר מי יכול להיכלל בתוכו ומי לא. הוא צומח מתוך היסטוריה משותפת, בעיקר של סבל, ותכונותיו מוצאות ביטוי במסגרת המדינה, שאמורה לתת לו את המרחב להתבטא. לא המדינה מאגדת ללאום אלא שהיא פועלת לשם ובשם הלאום. על פי כך, למרות שהלאום הוא בגדר קהילה מדומיינת -כמו האזרחות- אין הוא נתפס כמדומיין על ידי הימין הלאומני, אלא כמוחשי ביותר וככזה שימשיך להתקיים גם בלעדי המדינה. תפיסה זו של לאום קרובה לתפיסת מושג הגזע והיא מסוגלת לאמץ מהדפוסים של המחשבה הגזענית. ביטויה של חשיבה גזענית יכולים למצוא מרחב במסגרת המדינה. 



אבן דרך

כיום, מדינת ישראל כדמוקרטיה עומדת בדרך ומפריעה לתפיסה הלאומנית מהימין להמשיך ולהתקבע כנורמה. עצם קיום המדינה כמדינה ליברלית דמוקרטית, שבתוכה יכולות להתקיים קבוצות אידיולוגיות שונות -ואף מנוגדות- לא נתפס לגיטימי על ידי השלטון, אלא כאיום. 

הניסיונות של שלטון הימין לשנות את פני המוסדות הדמוקרטיים הבסיסיים במדינה ולהתערב בהם לטובת האידיולוגיה הלאומנית, כאשר אחד מביטויה הוא חוקי ההלכה היהודית, הם בגדר פעולות לא פחות מאכרחיות מבחינתו. ככה זה כאשר הלאום קודם למדינה. כך קורה שהשמאל, המזוהה עם חופש ביטוי וחילוניות הופך לקיצוני, ממותג ומשווק על ידי הימין כהאיום הממשי על חיינו. באפן זה, "השמאלני" הופך לפושע, ללא ראוי, לקיצוני ולבוגד. המילה "שמאלני" הופכת לכינוי גנאי. שמאלני הופך ללא כלול בלאום.

מאיפה הלגיטימציה לכך?

אבל למה שאידיולוגיה לאומנית כזו, העלולה לשנות את פני מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ולהפוך אותה בסופו של דבר למדינת הלכה, לדיקטורה, תתפשט ותקבל לגיטימציה כל כך עמוקה? 

התשובה היא פחד. גירוי אמוציונלי שמוביל לפחד. כאשר האדם, הקבוצה, הקהילה או העם מפחדים מלחדול להתקיים, קל לאידיולוגיה הלאומנית לקבל לגיטימציה. מספיק מבט על הקמפיינים לבחירות –אך לא רק עליהם- בשביל להבין עד כמה הימין נבנה על הפחדה מתמשכת. הוא ממתג את עצמו כמושיע וכשומר הסף נגד הזר – ומנצל את זה כנגד השמאל שהוא דאג להפוך לזר. 

פחד מוביל לקסנופוביה, וקסנופוביה מובילה לגזענות. גזענות שעלולה להפוך לנורמה. גזענות כנורמה תוביל לקריסת מערכות ולסיום קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. דבר שללאום לא כל כך משנה. לימין זה לא איכפת.

הסכנה האמיתית

היום זה הרגע המכריע. היום. לא מחר. מחר זה מאוחר. מדובר על עצם קיומה של מדינת ישראל כפי שהכרנו אותה, וכפי שגם הימין הליברלי -שנראה נמצא בתהליך הכחדה- הכיר וידע להוקיר. 

ארנסט רנן אמר בהרצאתו באוניברסיטת הסורבון כבר משנת 1882: "בימינו עדיין נופלים בטעות הגדולה של לבלבל את רעיון הגזע עם רעיון האומה...כך נוצרים זכויות קדמוניים דומים לזכויות המלכים, זו טעות שאם תהפוך לדומיננטית תוצאותיה יהיו הרס וקריסה של הציביליזציה האירופית...כפי שזכויות אומה הם צודקים, זכויות קדמוניים של גזע הם צרים ומלאי סכנות קיומיות". 

לא השמאל הוא האיום על קיומנו, אפילו לא הערבים, אלא מנהיגותנו שלנו. נורמות חברתנו וצרות ראייתנו.