שירים פרי עטי
*** * *** * *** * ***
אתה צל של אלף איש
ושל עוד אלף.
גוף שפורץ לנצח.
1990
*** * *** * *** *
***
המחפש מקלט
בזמן המקביל
מזדקן.
בבית האלמוני שלו.
חושב ורושם
לעד.
מתחמק
בעייפות לוהטת.
מתאר חגיגה עליזה.
פסטיבל
של מסכות מחייכות.
מטרתו לסיים עם קשת פרחים על הכתפיים.
אבל ביתו החלול,
כמו מראה
בית מחסה עויין.
בכאב הזה
כמו מגנט
בזמן הכוזב
הוא מדמיין את עינינו
ולא תופס שהכל פסול
ושלא יצא שלם
מן הסיפור.
המחפש מקלט
מצפה.
סופר עד אין סוף.
בבית האלמוני שלו.
בזמן המקביל
השני מתעור ומחכה.
אולי בהמשך היום עוד יופיע
בגלגל הסיבובי של הנוסטלגיה,
עם קשת פרחים
על הכתפיים
ומסכה מחייכת בפנים.
1993
*** * *** * *** * ***
מביטה באצבעותי
הלוואי הערב כבר יגיע.
מבישה את עצמי
כי אין לי עיניים אלא בשבילך.
והשקט
לא מפסיק לעשות לי סימנים.
היי שקטה.
השקט שלך לא מפסיק לעשות לי סימנים.
1995
*** * *** * *** * ***
ומה תגיד אתה
בקצב של אלה
הימים שלפני.
מה תגידו אתם
באיטיות הזאת.
מה נגיד כולם
עכשיו שהעלים נושרים
ברוח חרישית,
ואין טוב יותר
מלהשאר חפים מפשע.
מתון, אתה,
מה תגיד?
1990
*** * *** * *** * ***
כאן הערבה
כאן הערבה
חושקת בשמים.
כאן המתגורר
לא מבין את הרוח.
כאן אין עוצמה
למילים.
במשעול אני הולכת.
לא בורחת.
לא עוזבת.
לכלוכית קטנה.
שקועה בסנוור.
דרכים ומלכודות.
השואל מתעייף.
מחפשת אצילות אבודה.
כאן.
הערבה
חושקת בשמים.
והקשר מזיק.
האצולה משליכה עלינו
את המחיר.
וצריך להיות זהיר.
השואל מציע שוחד.
לא מבין את הרוח.
מיותר.
1994
*** * *** * *** * ***
נודד בשלוה של ערב
יחיד, אחרון.
נודד,
בתוך תלם עמוק.
קדמוני.
שואף וממשיך ללכת,
טעם שבת מלווה אותו.
כמו אקרובט
הוא שומר כיוון.
רץ ולא שם לב
שבכל מקום,
כמו גורל אלוהי
ערוך בשבילו
ערב בלי סוף.
ערב מוחלט
ידחוף אותו לנדוד.
יעשה אותו נצחי.
והוא לא יודע.
1993
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה