מה המעמד הביניים והמעמד הנמוך רוצים? שינוי, יותר שוויון. מה המעמד
הגבוה רוצה? סטטוס קוו. אני בטוחה שהאנשים שכרגע עומדים בתור בסופר לא צריכים שום
תיאוריה שתגיד להם את הממצא הזה. אבל זאת בדיוק הנחת היסוד הבססית של ה-PRT (Power Resources Theory). התיאוריה מקשרת בין כוח פוליטי מבוסס מעמד
כמאשב, וכוח מיקוח של העובדים בשוק הכלכלי כמשאב, לבין חלוקת ההכנסות בחברה. היא
אומרת שהמעמד הנמוך והביניים מחזיקים עדיפויות שונות מהמעמד הגבוה בנוגע לחלוקת
ההכנסות, הם (אנחנו, הביניים והנמוך) רוצים יותר שוויון. קיימות שתי ספרות שבהן
אנחנו יכולים לפעול ליותר שוויון: 1- בפוליטיקה, 2- בשוק.
זהו פוסט לכל המיואשים למיניהם. לכל מי שחושב ש"אין מה
לעשות". לכל מי שאיבד תקווה ששינוי הוא אפשרי. לכל מי שאיבד אמון בפוליטיקה.
לכל מי שחושב שהכל מנוהל על ידי כוחות כלכליים גדולים ממנו ומרגיש שאין לו שום
השפעה עליהם. זהו פוסט אופטימי. וזה הרגע שבו כל הפסימיים מפסיקים לקרוא. אבל
רגע...בעוד שורה בבקשה.
אין ספק שהשוק- הכלכלה- כפי שהוא כיום מייצר אי שוויון. על פי
הנתונים, דפוס ריכוזיות ההכנסות בארצות הברית אצל ה-1% שבצמרת ההכנסות גדל בצורה
דרמטית בין שנות השמונים המוקדמות לשנת 2008, החל מקצת יותר מ-10% ל-23.5%, מגמת
גידול של 135% במשך קצת יותר מעשרים שנה והמגמה ממשיכה. אז מה אפשר לעשות עם זה?
על פי ממצאים של מחקר מעמיק שנעשה בארצות הברית ושהתפרסם בשנת 2012 יש הרבה מה לעשות.
המחקר בדק את הסיבות לעלייתם של ה"סופר עשירים" בארצות הברית. נמצא
ששינוי רפובליקני בקונגרס, קיטון בגודלם של איגודי העובדים- ירידה במספר החברים
בהם- מיסוי נמוך על ההכנסות בצמרת ובועה פיננסית גדלה שיחקו תפקיד מכריע. מיסוי
נמוך בהכנסות הצמרת? מיסוד של מדיניות כלכלית ליברלית שמקדשת את כוחות השוק
"הטבעיים" ללא התערבות המדינה? חוסר רגולציה? נשמע מוכר ומאוד קרוב.
בהתאם למחקר, גם על פי התיאוריה וגם על פי הממצאים האמפיריים, פוליטיקה
יכולה לשנות מציאות כלכלית. השקפות פוליטיות של מפלגות יכולות לקבוע את התנאים
הכלכליים שבשוק. על פי ה-PRT מדיניות איננה "משאב",
אבל היא יכולה לשנות את המציאות הכלכלית, לא רק על ידי מדיניות כלכלית ישירה, אלא כפי
שמחברי המחקר מסבירים, גם על ידי מנגנון של "התניית השוק" (Market conditioning). זהו מנגנון שאומר שעל ידי פעולות, החלטות ומדיניות פוליטית
נוצרים תנאים מסויימים שבכוחם להשפיע על החלטות שמתקבלות בשוק. דוגמה מעניינת היא
שינויים בתכניות הלימודים במערכת החינוך.
שינוי מדיניות בתחום החינוך ישפיע על הכישורים של כוחות העבודה, מה שישפיע
ללא ספק על מדיניות גיוס עובדים בפירמות ועל גובה השכר. על פי ממצאי המחקר ניתן
לקבוע חד משמעית שמשאבים פוליטיים (כוח פוליטי) אצל שכבות הביניים והנמוכות
מקטינים אי שוויון בחלוקת ההכנסות עוד לפני מיסוי והעברות. המשפט הזה אומר דבר
מאוד פשוט ובסיסי: על ידי תוצאות הבחירות, אנחנו האזרחים, יכולים לשנות את המציאות
הכלכלית שלנו. כן, יכולים. מוכח. מפלגות שונות נוהגות שונה ומביאות לתוצאות שונות.
אין דבר כזה "כוחות השוק הטבעיים". אין.
איך התניית השוק פועלת? לדוגמה, מיסוי גבוה על רווחי הון מביא לשינוי
התנהגות אצל מרוויחי הצמרת. עסקאות מועברות לאפיקים אחרים במטרה להקטין הכנסות
מרווחי הון. פתאום רואים פחות הכנסות מרווחי הון עוד לפני מיסוי והעברות. מיסוי
גבוה יכול גם להשפיע על האופן שבו ההכנסות מדווחות, אפשר להמתין עד לזמנים שבהם
המיסוי נמוך יותר. כשזה קורה, ריכוז ההכנסות אצל ה-1% שבצמרת מרחיקה שחקים בזמן
שהמיסוי הולך וקטן. מה גם שהמדינה מצופה להשקיע את הכנסותיה ממיסים בתכניות
שירחיבו את המסוגלות התעסוקתית של השכבות הנמוכות ובתכניות של חלוקת הכנסות מחדש (redistribution). איך היא תעשה כך ללא הכנסות ממיסים מרווחי הון, ללא מיסוי ראוי
לתאגידים ולחברות גדולות? "מיסים נמוכים לחברות צמרת שמרוויחות הון...מחיקת
חובות לעשירים...תספורות"...מוכר לכם? ואיך תעשה כך אם תכניות של חלוקת
ההכנסות שוויונית שדורשות רגולציה והתערבות מסויימת של הממשלה, והתערבות או
רגולציה אינן חלק מההשקפה הפוליטית כלכלית? אבל רק רגע... "מחיקת חובות ותספורות"
זה לא נקראה "התערבות הממשלה"? פתאום "התערבות" נחשבת ל-"התערבות"
רק כשמדובר על שמירה על שוויון בסיסי בחלוקת ההכנסות? רק אז נחשבת ההתערבות
ל"מזיקה" למאזן הטבעי של השוק? ערכים סלקטיביים...מעניין.
על פי המחקר, הצמיחה והרווחה אינה מחלחלת למטה, בין היתר, בגלל אותה
הנחת יסוד שאומרת שלמעמד הגבוה יש עדיפויות שונות ממעמד הביניים והנמוך בנוגע
לחלוקת ההכנסות. ה-1% שבצמרת אינו רוצה שוויון חלוקתי. הרווחה בחיים לא תחלחל
למטה. נעבוד, כן, מקומות עבודה אולי יהיו. משכורות נמוכות שבקושי מספיקות ולא
רווחה. כנ"ל בועת הנד"ן. מיטיבה עם אותו 1% של מרוויחי צמרת. נדל"ן
כרוך בכל ענייני הנלווה שלו, משכנתאות, ביטוחים...ומי הבעלים של כל זה? אותו 1%
שבצמרת שבו מתרכזת הכנסה.
אז מה נעשה? מה שיפה במחקר הזה הוא שהוא מחזיר את הכוח לאזרח, הוא
מראה, מעבר לכל ספק, שיש בידי הבוחר את הכוח לשנות, שמדיניות ממשלה והחלטות
פוליטיות משפיעות בפועל על התוצרים הכלכליים שאנחנו מקבלים. החלטות פוליטיות,
במידה רבה, יוצרות את השוק.
"חופש פוליטי בלי שוויון כלכלי הוא
העמדת-פנים, מעשה מרמה, שקר; והפועלים אינם חפצים באף שקרים."
*** * *** * *** * *** * *** * ***
המחקר:
המחקר:
The Rise of the Super-
,Rich: Power Resources, Taxes
Financial Markets, and the
Dynamics of the Top 1 Percent
1949 to 2008
Thomas W. Volschoa and Nathan J. Kellyb
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה