הקיץ מגיע, אפשר בבקשה לא לשכוח פעוטות במכוניות?
 |
| תינוק שקוף ובלתי נראה בכיסא האחורי |
בימים אלה נשמע ברדיו קמפיין המיועד למנוע את מחלת השכחה. לא, הכוונה לא
לאלצהיימר או לסניליות, אלא לשכחת תינוקות במכוניות. משנת 2008 ועד 2013, 205
ילדים נשכחו ברכב. מתוכם 12 מצאו את מותם. אין לי מושג למה התחלתי לכתוב פוסט בנושא הזה...אולי זה הפחד שלי מזה שעם בוא הקיץ אצטרך להתמודד שוב בחדשות עם עוד ועוד
ילדים שמתו מוות נוראי שאפשר היה למנוע. האמת היא שאין לי כבר מקום בגוף להכיל את התופעה הזו,
אין לי כבר כוחות בלב ובנפש להתמודד עם זה. אז אני מבקשת בכל לשון של בקשה: עם
ישראל, בבקשה, אפשר לא לשכוח פעוטות במכונית? בבקשה, בבקשה.
ריבוי הכתבות המכילות מתכונים בסגנון "שבע דרכים איך לא לשכוח
ילדים באוטו" וריבוי האפליקציות והפיתוחים הטכנולוגים האמורים לסייע להורים
לא לשכוח את ילדיהם במכונית מטריד. זה מראה על מידת המיסוד של התופעה בחברה. נתון
מטריד נוסף הוא שאבות שוכחים יותר ילדים באוטו מאמהות. בהקשר זה, אני מצטטת כתבה
מעיתון הארץ: "מעניין לציין ממצאים מארצות הברית, שלפיהם אמהות
שהילד שלהן מת אחרי ששכחו אותו באוטו - מוענשות בחומרה רבה יותר מאבות באותו המצב.
59% מהאמהות שהורשעו בנסיבות כאלה ריצו עונש מאסר, לעומת 47% מהאבות. משך המאסר
הממוצע היה שנתיים לאבות וחמש שנים לאמהות".
אבל לא
אכנס ל-למה זה ככה. גם עם ההבדלים המגדריים ועם האפליה המדגרית אין לי כוח להתמודד היום. אני בטוחה שכל
אחד מכם יכול למצוא סיבות להבדלים המגדריים ולאפליה בעצמו. אבל בכל זאת, הסבר אחד שנתפס
כלגיטימי מוציא אותי מדעתי: "חוסר מודעות".
הסבר "חוסר
המודעות" בעצם מוריד את האחריות מהאדם, מההורה. אני שומעת בין השורות סוג של הבנה, כאילו
זו תאונה שלא באחריותנו, זה גורל שאין עליו שליטה. מה זאת אומרת חוסר מודעות?!?
חוסר מודעות למה? לקיום התופעה? אם כך, אז בתיאוריה, אם כל יום יזכירו לנו שאנשים
יכולים לשכוח ילדים באוטו נתפטר מהתופעה? אולי בעצם מדובר על חוסר מודעות לזה שהילד
שלך באוטו? חוסר מודעות לזה שיש לך ילד ושאתה אחראי לו? איכשהו זה מזכיר לי את
תופעת שתיית חומרי ניקוי ורעלים למיניהם מצד פעוטות, בבתים שבהם משאירים את החומרים
האלה בהישג ידם. זה קורה, למרות הקמפיינים והפרסומים והמאמץ ליצור מודעות. אז תגידו,
זה עזר? אצלי זה בספק.
קראתי
כתבות שבהם פסיכולוגים מציינים שלא מדובר על "הורה מפלצת", אלא שיכול
לקרות לכל אחד, גם להורה האחראי ביותר. הסברים כמו זה שהמוח שלנו עובד על אוטומט ובשגרה
ידועה, שאנחנו טרודים באלף ואחת דאגות ובקיץ השגרה משתנה פתאום וקשה להסתגל, שהילד
נהייה בלתי נראה פתאום בכסא האחורי של האוטו. הכל טוב ויפה. אבל כשהילד שלך איתך
הוא אמור להיות בעדיפות ראשונה, הוא הדאגה הראשונה, לפני כל דאגה אחרת. Kirril Pankratov
דוקטור לפילוסופיה במכון הטכנולוגי ב-Massachusetts (MIT) מסכים
איתי ואומר: "אדם יכול לחשוב על עשרות דברים שונים, בעיות בעבודה, בעיות בכלל, קונפליקטים משפחתיים וכו'...אבל
כאשר אתה מסיע את הילד שלך באוטו הוא אמור להיות בעדיפות ראשונה, הילד אמור להיות בעדיפות
אבסולוטית, וכל היתר משני." *
אני לא
רוצה לחשוש מהקיץ. אני לא רוצה לגדל כוחות חדשים להתמודד עם זה. אז בבקשה, אל
תשכחו להיות הורים. אז אפשר בבקשה לא לשכוח פעוטות במכונית?
*תרגום
מספרדית.
*** * ***
תגובתך רצויה ומעשירה כל דעה בבלוג זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה