קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו שאלו על התעלומה שמערערת את משתמשי האוזניות: סיבוך הכבלים של האוזניות בקשרים בלתי נמנעים -ולפעמים בלתי פתירים-. המחקר -שהוצג בשם "קשירה ספונטנית על ידי ערבוב בכבלים" (Spontaneous knotting of an agitated string)- הוצג על ידי דוריאן ריימר ודאגלס סמית' ובא לברר מה הן הסיבות שהובילו לקשירה באופן ספונטני של החוטים באין סיבה הנראית לעין. למרבה הצער, התוצאות מאכזבות. על פי המחקר, הבעיה באוזניות שלך היא שהכבלים באורך של מעל 46 סנטימטר. מהבדיקות נראה שכמעט בלתי אפשרי עבור כבל קצר יותר להקשר כאשר נחשף לתסיסה. מאורך של 46 ועד 150 סנטימטר, הסיכוי של הכבלים להסתבך בקשרים עולים בהרבה.
מקור: כאן
אני בטוחה שאתם –כמוני- אינכם מוכנים להשלים עם הגזרה. אם כל הכבוד למדע ולמחקר המאיר עיניים הזה, הממצאים עוררו בי מוטיבציה לחפש מה באפשרותי לעשות בנדון. אני מעוניינת להציע כאן חמש דרכים איך למנוע מהכבלים של האוזניות שלנו להסתבך בקשרים בספונטניות.
1- לא לשמוע באוזניות. מה רע ברמקולים של טייפ - רקורדר כזה שהונח -אז בשנות השמונים- בכתף החסונה של איזה גברבר שזוף? תיהיו טרנדיים! לכו על אופנת "הרטרו"!
2- השתמשו בכבלים כצמיד. פשוט תגלגלו אותם על מפרק היד כשלא עשים בהם שימוש לאוזניה. מה רע? הרי צמיד גומי שחור מתאים כמעט לכל אאוטפיט.
3- תנצלו את המצב לאימון היכולת שלכם להיות סבלניים. זה ישתלם באחד מהימים.
4- תקימו את הסטארט אפ הבא של ישראל, מפעל לייצור כבלים של אוזניות באורך של פחות מ-46 ס"מ. רעיון נוסף הוא ייצור כבל טלסקופי.
5- תפתחו כלים אימוניים לחיים. תתרגלו את היכולת לשנות אמונות מעכבות. תפתחו מיומנות להחליף את אמונותיכם המעכבות באמונות מקדמות. דוגמה: "כבל של אוזנייה הוא חפץ דומם. אין לו תודעה או רצון חופשי. לכן, אין לו אפשרות להיות ספונטני - או מתוכנן, או רגיש או אוהב טיולים-. ככה ש-"להסתבך בספונטניות" הוא לא יכול בעצם".
אשמח לקבל מכם רעיונות לדרכים נוספות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה