מה לנו ולנעלי
קקי? מה מביא אדם לקנות נעליים מקושטים בקקי מחייך?
החברה הצרכנית
שלנו, הבנויה על כלכלה של יצרנות יתר ושל צרכנות יתר, לא רחוקה -בדימויים שלי -
מהקישוט שבנעל. נעלי הקקי שבתמונה עולים
בארץ 1,300 ש"ח. 340 $.
 |
| 1,300 ש"ח, בעל הבית השתגע. |
נעליי הצואה הללו
לא נוצרו במטרה להוות אמירה חברתית נוקבת. לא נוצרו בתור בדיחה מטאפורית על התרבות
הצרכנית המתפרקת, ולא בתור הסתכלות ביקורתית על יצר ה-"רוצה רוצה רוצה-תקנה
תקנה תקנה", ולא בתור מראה המיועדת להראות לנו עד כמה אנחנו עמוק ב - @^%#$
בשיטה הכלכלית הנוכחית.
הנעליים כוונו
לקהל צרכני כזה שחושב שיהיה ממש "cool" להוציא את האמוטיקונים מהעולם הדיגיטלי
(כך קראתי בכתבה שהתפרסמה ב-Mako) וללבוש אותם. בעיקר כאשר זוג נעליים המכיל
אייקון מוטבע עולה כמה מאות דולרים, וכולם יודעים את זה. הקהל השבוי בקפיטליזם של "אני צורך משמע אני קיים" מעביר אמוציות דרך האמוטיקונים בניידים שלהם. כלומר,
כנראה שהקהל דווקא יודע שהסמלים האלו נועדו להעביר רגש שמתלווה למילים. נשאלת
השאלה: איזה רגש תרצה להעביר אותה אישה שתקנה את הנעליים? חרא? (מיותר לציין שנעלי הקקי מיועדות לקהל הנשי)
עוד כמה זמן יחזיקו בני האדם בעולם שבו הגימיק החד פעמי מקבל חיזוקים יותר תקופים
מאשר העבודה הקשה וההתמדה?
דרך אגב, יש גם ארנק בדגם קקי תואם. הוא עולה 1,595$, למי שמעוניינת. זה באמת
כמו בדיחה צינית. הרי ארנק הוא חפץ שמייצג- או שמסמל- כסף. בעצם "ארנק" יכול
היה להקרא בעברית צחה "בית הכסף". בית הכסף הזה הוא חרא. אבל, את החרא
הזה תקנו. אני בטוחה שמישהו צוחק לו אי שם, באיזשהו מקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה