הקופירייטר הוא הסופר?

פורים חג הסיפורים

פסל חי

בימים האחרונים שאלתי את עצמי מספר פעמים: למה אנשים כותבים? מה מביא אדם לשבת מול דף לבן בכוונה לכתוב? מיהו "סופר"? שאלה אחת משכה עוד שאלה ועוד שאלה, עד שהגעתי ל-מה מביא אדם מבוגר להתחפש? ברור שבפורים מתחפשים, זהו חג התחפושות. כן, ברור.

לי, דווקא, לגמרי לא ברור.

"טיטו" בן ה-55 יתחפש לפסל. יופיע כולו לבוש לבן, ועל צווארו עט תלוי על חוט. למה העט? שאלתי אותו. "כדי שהאנשים יבטאו את עצמם", השיב. "הרעיון שלי הוא כזה", אמר, "מי שרוצה לעשות זאת, שיכתוב עלי מה שירצה, כמו גרפיטי על הפסל". ושוב, חשבתי, אדם מול דף לבן.

הכותב מציין ורושם. הוא משמיע. רעיון הופך למוחשי. המתחפש מעמיד פנים, משתנה, מתחלף. הוא משמיע. רעיון הופך למוחשי. שניהם, כותב ומתחפש, מחפשים.

**הסופר הוא הקופירייטר, הקופירייטר הוא הסופר**

"מוצר משעמם צריך סיפור מעניין, סיפור אטרקטיבי, נצחי, שובע לב, נוגע להרבה אנשים, הוא בעצם יצר סיפור על פופאי והגדיל את המכירות ב-33%"

את המשפט הזה שמעתי ביום עיון על שיווק בניו מדיה ותקשורת הדיגיטלית, שבו נוכחתי לפני כחודש. אלזי סגר, יוצר הדמות של המלח הגדול פופאי- שמקבל את כוחו מאכילת תרד, לא תיאר לעצמו שהגיבור שלו יעלה את מכירות התרד ב-33%. איך זה קורה? 

מה יש בפופאי המצליח, והוא כבר בן 85? המון סיפורים. אך כולם תחת אותו עולם תוכן. לתרד יש תפקיד שולי בסיפורי פופאי, אבל קבוע. התועלת הצרכנית של התרד מחלחלת. הסיפור הוא מיתוס, סיפור קלאסי, גיבור ומעשה גבורה. זה עובד.

למה אנשים מעוניין לקרוא סיפורים על אנשים אחרים? סיפורים של אנשים יוצרים עניין. מאז ומתמיד אנשים נמשכו לסיפורים ונהנו מהם. כיום, הסיפור נמצא במרכז התהליך השיווקי. "סיפור טוב" הפך לכלי. אמצעות להשיג משהו אחר. בדרך כלל להשיג רווח. כסף. הסיפור התחפש. המשווק עושה פורים לסיפור. הקופירייטר הוא הסופר. גם כאן, רעיון הופך למוחשי.

**לרשום "סופר" בכרטיסי המכס ובצ'ק אין בבתי מלון**

אז מי הוא "סופר"?

מרצדס גוירלדס, עורכת בהוצאה לאור "Emecé", אמרה: "לא כל מי שפרסם "סופר", או כל מי שמפרסם ומוכר מעט או הרבה, וגם לא אחד שכותב ולא פורסם. כדי לגלות מי הוא "סופר" צריך להתחיל בשאלה מה הוא ההפך מ-"סופר". ה-"לא סופר"? סופר גרוע?".

"המילה 'מקצועי' לא קיים בספרות. סופר מקצועי הוא אומן חרוץ שיכול לכתוב על כל דבר כמעט. סופר, משורר, הוא כל דבר חוץ ממקצועי (Professional). אלא אם כן אנחנו נותנים למילה את הערך העתיק האטימולוגי: מתיימר, מצהיר, מקיים (Profess). כמי שמקיים אמונה דתית או מי שמקיים רעיון. ההגדרה 'מקצועי' לסופר היא פחות או יותר כמו לחשוב שמישהו שלמד פילוסופיה הוא פילוסוף. אני מחשיב את עצמי חובבני בספרות." מציין אבלרדו קסטילו, סופר לטינואמריקאי חשוב.

אם סופר הוא "מי שמקיים ספרות", כמי שמקיים אמונה דתית או מי שמקיים רעיון. אז עוד פעם, רעיון הופך למוחשי.

"סופר"- על פי "מילה במילה" מאת איתן אבניאון:

1.      מודד, מונה, מחשב, מפרט, משער, עורך, פוקד, קובע, שוקל.

2.      איש עט, יוצר, כותב, מחבר, מחזאי, מספר, משורר

אולי האיש הכותב, הסופר, הוא זה שמודד בלי רסן, זה שמונה ללא חשש, זה שמפרט בפרטי פרטים וזה שמשער עבורנו. האיש שמספר לנו על עצמנו, זה שמחבר אותנו לצד האחורי של המראה. זה שדואג להגיש את הכל ערוך בדרך קבע בדיו שחור על גבי דף לבן, ובכך פוקד לנו לשקול.

אולי הסופר הוא הפוקד לנו לשקול. לשקול, לפני שהרעיון הופך למוחשי.