מקל הקסמים של אוקינאווה

"אין דבר המגביל את מחשבותי ואת חרותי" מציינת "טרו", תושבת אוקינאווה- קבוצת איים בדרום יפן.

^^^^^^^^^^^^ ******** ^^^^^^^^^^^

האנשים באוקינאווה חיים חיים ארוכים, הרבה מהם בני יותר ממאה שנה, נהנים מבריאות טובה ומתארים עצמם כמאושרים. בין הסיבות לכך, ניתן להצביע על הדיאטה, על הפעילות הגופנית ועל החיים הקהילתיים, השקטים והרוחניים של התושבים.

על פי מחקרים שנעשו בקשר לאוקינאווה, המומחים מעניקים לגנטיקה השפעה של רק כ-30%. משפיעה אבל לא קובעת.

מאפיין מעניין אצל האנשים במחוז זה הוא "המתינות"- בפוסט קודם שלי בשם: "מה התכונות הטובות שלך", שמדבר על חוזקות החותם של האדם, נמצאת "מתינות" כאחת מחוזקות החותם החשובות. המתינות משתקפת למשל באמירה: "תוכל עד שתהיה 80% מלא ואז תפסיק". 

בחברה המערבית, דווקא המתינות לא כל כך נחשבת. הרי "זמן זה כסף". הרגלים מושרשים של ייצרנות יתר וצרכנות יתר ממלאים את חיינו. "כמה שיותר" הוא שם המשחק בכל היבט בחיים.

דבר בולט בקשר לאוקינאווה היא הנחת היסוד שהאדם קיים, נראה  ולא נבלע, ללא צורך באגירת דברים חומריים -או לא חומריים, כגון חוויות, מערכות יחסים...- בסגנון "כמה שיותר", בכדי להתקיים. הנחה שהאדם חשוב בהיותו אדם (מכירים את מודל Be-Do-Have?) מלווה בתחושת הסיפק והגשמה. האדם מגשים את עצמו כישות חברתית המאיישת תפקיד חברתי במארג הקהילה. הוא נמצא. הוא קיים.

כנאה שאריכות ימים נוגעת יותר בהרגלים ובאמונות מאשר בגנטיקה. ראוי לציין שילידי אוקינאוויה לא חיו חיים ארוכים כשעברו להתגורר במדינה אחרת.

בחברה שלנו, שבה יותר מידי פעמים כל דבר בחיים נמדד במונחים של רווח והפסד, המודל המוצג על ידי ד"ר טל בן שחר יכול לסייע לנו לבחון את עצמנו, דווקא על ידי שימוש באותם המושגים.

המודל הוא כלי שימושי שמאפשר לנו לשאול מגוון שאלות, בין היתר: איפה אנחנו נמצאים ואיפה אנחנו רוצים להיות? במה אנחנו מאמינים? מה המניעה העקרי הים יומי שלנו?

ד"ר טל בן שחר, מציג מודל פרקטי מאוד לבחינה עצמית בספרו "באושר ובאושר":

מודל "ההמבורגר "

מודל סמלי\סימבולי המייצג 4 השקפות חיים.

4 אנשים נכנסים למסעדה, 1 מזמין המבורגר "ג'אנק פוד"(אוכל זבל) , 2 מזמין המבורגר צמחוני, 3 מזמין המבורגר קלוקל, 4 מה הוא מזמין ...?

1-     המבורגר "ג'אנק", הוא שומני ומאוד לא בריא, אבל טעים ומעניק הנאה מיידית. 

     מספר 1 מקבל רווח עכשווי אבל הפסד עתידי.

השקפת "ההדוניזם" בשפה הפופולארית, שעל פיה אין תכלית לטווח ארוך, החיים הם בעצם רצף של תענוגות. אנחנו כאן בעולם כדי לרדוף אחרי הנאות, כי מעבר לזה, אין יעוד לחיינו. התענוג וההנאה הן מקור הטוב.

2-     המבורגר צמחוני, לא טעים כמו הראשון, אבל מאוד בריא.

 מספר 2 מקבל הפסד עכשווי אבל רווח עתידי.

השקפת "האושר מחכה לי בסוף", אנשים שחושבים: אשיג את האושר כאשר אשלים את כל החובות, את כל ההתחייבויות, את התואר, את הקידום, את כל המטרות...את כל המעגלים שעלי להשלים ושאליהם נכנסתי במטרה להשיג את...

האנשים נכנסים לתחרות נגד הזמן, זו ריצת החיים, נכנסים ל-"מרוץ העכברים", עובדים קשה ולא נהנים עכשיו כי האושר מחכה בסוף, אבל אכן...?

3-     המבורגר קלוקל, ריק מתוכן, אנשים שמאמינים שאין בכלל תכלית לחיים, שאנחנו גוף פיזי בעולם פיזי אקראי, החוק היחידי הקובע הוא חוק האבולוציה ואין מעבר לזה שום דבר נוסף. לכן, אין טעם גם לחפש עוד משהו.

אצל מ' 3 אין רווח עכשיו ואין רווח בעתיד.

4-     המבורגר "אושר ואושר", השקפה זו מניחה שיש אפשרות של רווח עכשווי ורווח בעתיד. האמונה שהאושר נמצא כבר עכשיו בחיים, בדרך המחייבת, בדרך המספקת, בדרך המסקרנת והמהנה. דרך שהיא החיים עצמם. דרך שבה כל מטרה וכל הישג הם ביטויים של חזון חיינו, של תכלית חיינו. השקפה זו אומרת שכל דבר הוא בגדר הזדמנות לצמיחה, כל צעד בחיים הוא צעד למידה והתפתחות המעניק אושר.

החיים הם מסע של גילוי והתגלות, והאחריות על החיים היא מונחת אצל כל אדם ואדם במרחב הבחירה שלו בכל רגע ורגע.

אצל מס' 4 הרווח הוא עכשווי ועתידי.

שאלו את עצמכם ותענו בכנות: איזו השקפה היא הדומיננטית אצלך כרגע? איפה נמצאים רוב הזמן? איזו השקפה את\אתה מאמץ\מאמצת כיום? איזו השקפה תרצה\תרצי לאמץ?

*מודל ההמבורגר מוצג בספרו של ד"ר טל שחר "באושר ובאושר".