צריך לשנות את בדפוס החשיבה שמתייחס לסוגיית מעמד
האישה כאילו שייך רק לנשים, נוגע לנשים, למאבקן של נשים ולאינטרסים של
נשים. הרי האינטרס הוא חברתי, פוליטי, מדיני, בטחוני וכלכלי.
-מהם קשרי הגומלין בין המעגל "מהבית
פנימה"-הזוגיות המשפחה הגרעינית והמשפחה המורחבת הקרובה, לבין המעגל
"מהבית החוצה"- החברה, שוק התעסוקה, הקהילה והמדינה?
-מהם המסרים והמודלים המגדריים המתקיימים מחוץ לבית ומה המודלים והמסרים בתוך הבית?
-באיזה מידה מעמד בלתי שוויוני בתוך הבית ישפיע על מעמד בלתי שיוויני מחוץ לבית, ולהפך?
-עד כמה ניתן להגדיר את החברה שלנו כמערכת שמזינה את עצמה בסוגיה המגדרית?
-מהי האחריות של כל
אחד ואחת מאיתנו?
מה אנחנו יכולים לשנות ואיפה אנחנו חייבים להשפיע.
"ישראל היתה אחרת אם נשים היו משולבות בביטחון"
דליה דורנר
פסקה מתוך הכתבה:
"[...] אין דמוקרטיה ללא שוויון ואין גורם
הרסני מאשר תחושת אפליה של חברותיה וחבריה.
אבל אפליית נשים ההרסנות שלה עולה פי כמה וכמה, כי יש בה וויתור על הפוטנציאל
הנשי- 50% מאותה החברה . עמדה על כך שופטת ביהמ"ש העליון האמריקאי
היהודייה- רות גינסבורג היא דיברה על שיפוט, אבל זה פועל בכל
המערכות, בוודאי בענייני ביטחון ושלום. והיא אמרה כך: שופטות תורמות למערכת
השיפוטית תרומה ייחודית שמבוססת על ניסיון חיים, ביולוגיה, תרבות שונה ומעשירה את
החברה. ואילו מערכת שכל חבריה נוצקו מתבנית אחת- תבנית גברית, רק חסרה וגורמת
לפיחות - כך בשיפוט וכך גם בכל התחומים האחרים. [...]"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה