כל העולם עייף בתקופה הזאת של השנה. זו עובדה... או שזו רק תחושה שלי?
העניין הוא, שעם מי שאני לא מדברת, אני מקבלת תמונת עייפות קיומית,
כזו שבטח נובעת מהצורך המתגבר בקצת הפסקה, ניתוק וחופש. מה פרויד היה אומר על
זה..."השלכה"? אולי. ואולי לא.
הנה, הילדים יוצאים לחופש. גם הם צריכים לקצת ניתוק וחופש. הפסקה. הם
יחזרו מלאי אנרגיה בחזרה ליום יום של החברים שלהם בכיתה וללימודים.
ומה עם הורים? מתי התור שלנו? אז ככה, אפשר להתחיל להזיע, או שאפשר
לקרוא את המדריך הבא:
###### 7 סיבות לאהוב את חופשת פסח ######
1. ניתן לישן עוד חמש
דקות בבוקר. ידוע לכל שאני משוגעת
על שינה. בחופשת פסח אין הסעות בוקר מוקדמות! אין צורך להריץ ילדים משעה 06:30. אין
את המורכבות השגרתית של הבוקר, המדמה תהליך שינוי מסובך, הדורש טיפול בהתנגדויות. מרגע
היקיצה ועד השארת הילדים בבתי הספר, כל בוקר אני מנהלת תהליך שינוי. התהליך כולל
את כל ההתנגדויות על פי הספר. שלב ההתעורות של הילדים ושלב ההכנה ליציאה מהבית, הם אשכרה
כמו הכנסת תהליך עבודה חדש בארגון.
2. מאפשר לפתח עצמאות
אצל הצאצאים. אני חייבת להודות
שלקח לי זמן, אבל שחררתי. ילדים חייבים להתנסות וללמוד. מקסימום, צום של כמה שעות
לא יגרום להם נזק קבוע. ביצעתי תהליך שינוי אמונות בסגנון "אימון אישי עצמי".
זהו סגנון אימון חדשני שפיתחתי: "אימון אישי עצמי". עכשיו אני מאמינה ב- לתת
להם להסתדר בעצמם בכדי שיתפחתו לבני אדם עצמאיים. עדיף, לא? לאט לאט, החלו להכין
לעצמם שניצל, חביתה, סלט ופירה... ואפילו פרנץ' טוסט.
3. לא צריך לרוץ לאסוף
מבית הספר. על אותו עקרון של
ביטול ריצת הבוקר, ריצת הצהרים מתבטלת. איזה כיף. החיים רגועים. דרך אגב, זה חוסך
לי את העצבים שעולים בי, כאשר אני רואה שכל הורה מצוי חושב שהמקום שבו חפץ לעצור
את האוטו, הוא מקום חניה מסודר ופרטי עבורו. גם אם זה אמצע הכביש, וממש חוסם את
ההלוך וגם את החזור בו זמנית. מושבניקים וקיבוצניקים לא יבינו זאת. אההה, "חיי
מושב" האבודים שלי!
4. זאת הזדמנות נהדרת ליצור
קשרים. קורה שבגילנו המופלג, אנו שוכחים איך זה "לעשות חברים". חופשת
פסח היא הזדמנות מעולה להתאמן על רישות. הנה, יש סיבה טובה לקחת את רשימת הקשר הכיתתית של
הילד ולהתקשר להורים אחרים. למשל, להורים של לירון. על פי הכתובת המופיעה ברשימה,
הוא גר קרוב אלינו, והילד שלנו די חבר שלו. אז למה לא להציע שיבוא אלינו, או שהילד יבוא
אליו? חוצמזה שהילדים כנראה ישמחו, אולי נכיר בעצמנו אנשים שנשמח
להכיר.
5. מאפשרת מרחב לפיתוח יצירצתיות.
האתגר הוא: איך נהנה בחופשה, ללא פגיעה כלכלית שתוביל אותנו לפשיטת רגל? דרושות דרכים יצירתיות. הנה, הזדמנות
אמיתית ליצירתיות יישומית בחי היום יום, לפתרון בעיות בצורה יצירתית. שאלה לאימון
היצירתיות היישומית בחיי היום יום: "איך לגרום לנהגים לחנות לפרקי זמן קצרים
במגרש חניה?" .....תחשבו.....
התשובה: לחייב אותם
להשאיר את האורות דלוקים!
לענייננו, נכון שעיסוקים
יצירתיים שלא דורשים הוצאה כספית גדולות, כנראה ידרשו השקעת זמן מצידנו. אבל, היי!
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. וגם, אנחנו הורים, והורים משקיעים זמן
בילד.
6. נוכל להתאמן
בטכנולוגית התקשורת של המאה ה-21. נפלאות הווטסאפ! כנראה שבכל שתי דקות נקבל ווטסאפ מהילד. הווטסאפ ימסור לנו
איזשהו עדכון, או איזשהי שאלה, תמונה, עוד תמונה, מספר תמונות, סרטונים, בקשה, מספר בקשות, אמרה, קישור וכו'...נוכל להתאמן ביכולת התקשורתית הטכנולוגית המתקדמת שלנו. רק לא לשכוח
כרטיס זיכרון בנפח של 64GB לחופשת הפסח.
7. מספקת הזדמנות ליצור
זכרונות בלתי נשכחים אצל הילדים. מתוך
הזכרונות האהובים עלי ביותר נמצאים אלה מהימים שבהם ישנתי אצל סבא - סבתא שלי. כיף
כזה לא חוזר. רק לאחר שנים רבות, הבנתי שאלה היו הימים הארוכים שבהם אמא שלי למדה רפואה כל
היום, ואבא שלי -שהיה רופא צעיר- עבד בלי סוף. אני דווקא חשבתי שאני ואחי נשארים אצל סבתא רק
בשביל לעשות לנו כיף. אם יש אפשרות של סבא - סבתא, מומלץ בחום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה